Category Archives: פרשות השבוע

בימים אלה של דיבורים וויכוחים אינספור על N מדינות ל- M עמים, מרענן להזכר ברבקה אמנו, האישה הראשונה שזכתה ברחם דו-לאומי: “שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ” (בראשית כ”ה, כ”ג). התאומים להם נכונו גדולות הם כמובן עשו ויעקב, אשר … Continue reading →

העימות הראשון שלי עם רב היה על פרשת פנחס. הייתי אז בדיוק אחרי הטיול בסין, חזרתי לתקופת הקבע השניה, ובמשך סמסטר לקחתי יום חופש להרחבת השכלה באוניברסיטת ת”א: קורסים בפיסיקה, קורס על מרקסיזם, קורס על מנצ’וריה, ושיעורים במרכז היהדות ע”ש … Continue reading →

היום הוא ה-14 ביולי, “יום הבסטיליה”, המסמל את רעיונות החופש והשחרור של המהפכה הצרפתית, ואת הנכונות הקנאית להקריב ולשפוך דם בעבור “חופש, שוויון ואחווה”. לא חופש, לא שוויון ולא אחווה צמחו מהמפכה הצרפתית, אשר ראשיה הקנאים חיסלו זה את זה … Continue reading →

הנרטיב ההיסטורי של עם ישראל נקבע בפרשת “כִּי-תָבוֹא”, ואף הועתק ממנה ושולב בהגדה של פסח: “אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי-שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב. וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה. וַנִּצְעַק אֶל-ה’ אֱלֹהֵי … Continue reading →

הערב בירושלים השתתפתי בהפגנה מול ביתו של ניר ברקת, כנגד כוונתו להרוס בתים ועתיד של משפחות החיות בסילוואן בעבור גן ארכיאולוגי לזכר העבר הקבור שם. המיקום בשכונת בית-הכרם אינו מורגל בהפגנות שמאל, כשם שמפגיני סולידריות-שייח ג’ראח אינם מורגלים בהפגנות בשכונות … Continue reading →

בפרשת “חֻקַּת” נפטרים במדבר גם מרים וגם אהרן (“וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם, וַתִּקָּבֵר שָׁם” במדבר כ א, “וַיָּמָת אַהֲרֹן שָׁם, בְּרֹאשׁ הָהָר” במדבר כ כח), ומוכרז גם עונשו של משה – למות בעבר-הירדן, לפני שייכנס לארץ. בכך הפרשה מזמינה את השאלה … Continue reading →

מתישהו אפילו למשה נשבר. משה התגבר כבר על ערעורים ותלונות בכל נושא מאסטרטגיה צבאית (היתכנות כיבוש הארץ מול ההתנגדות הצפויה), עבור במדיניות רווחה וסעד (בדבר מחסור במים, במזון ובבשר) דרך הדרישה להקים שירות ציבורי (דרישת יתרו), וכלה בהתקפה אישית נגד … Continue reading →

נתחיל מהסוף, למעשה אחרי הסוף: מיד בסיום הפרשיה האחרונה של פרשת “שְׁלַח-לְךָ”, הנכללת בקריאת-שמע, מוסיף נוסח התפילה את המילה “אמת” (“…אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם. אמת”), על אף שהמילה “אמת” אינה מופיעה שם, כלומר אינה קיימת בטקסט התורני עצמו. למעשה, המילה “אמת” … Continue reading →

אומרים שלהצלחה אבות רבים, בעוד שהכשלון יתום. כך מקובל בעם ישראל ובעולם בכלל: מעטים הם המשתתפים במאמץ, אך רבים מתחרים על קרדיטים וקצירת הפירות. בנקודה זו בחייו הלאומיים, לאחר תום תלאות יציאת מצרים, לאחר קבלת התורה והסדרת המבנים החברתיים, לאחר … Continue reading →

אחרי החלומות וההבטחות של מעמד הר סיני, חזרו משה ועם ישראל לקרקע המציאות, היא אדמת המדבר, והחלו להתעסק בסידורים המעשיים לכיבוש הארץ. ספר “וַיִּקְרָא” אמנם הציג את פסגת הרוממות והקדושה אליה עם ישראל אמור לשאוף (כולל מצוות דאגה לגר ולעני, … Continue reading →